נוּגְ׳

נָגְדָּא, נַגְ׳, נוּגְ׳m. (נְגַד) 1) prolongation, length, distance. Targ. Ps. 21:5 (ed. Lag. נִיגְ׳ h. text ארך). Targ. Prov. 3:16 (ed. Lag. נוּגְרָא q. v.); a. fr.Gen. R. s. 11 לנ׳ את נגיד לי thou leadest me to a distant place; i. e. thy evidence is far off. 2) (lead,) path, pass.Pl. נָגְדִּין, נַגְ׳. Targ. Is. 41:18; a. e.Targ. Y. Ex. 14:3 נַגְדּוֹיוכ׳ his narrows in the desert.נ׳ דְּמַיִין (or sub. דמיין) river-courses (corresp. to b. h. יבלי מים). Targ. Is. 44:4. Ib. 53:2. Targ. Jer. 4:11 (h. text שפים). Ib. 17:8 נִיגְדִּין ed. Lag. (ed. Wil. נַגְרִין; h. text יוּבַל). Targ. Ez. 31:3 (ed. Lag. נִיגְ׳; h. text עֲבֹתִים).